Skip to main content

"חוק גישור חובה"

"חוק גישור חובה"
ביום ה- 17.7.2016 נכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה- 2014, המוכר בשם "חוק גישור חובה".
עם כניסת החוק לתוקף, חלו שינויים מהותים בדרכי הגישה של הפרט לערכאות המשפטיות, העוסקות בסכסוכי משפחה, שבין הורים לילדים ובין בני זוג.
כתוצאה מכך, פלוני אלמוני אשר ביקש לפתוח בהליך משפטי הנובע מסכסוך משפחה, לאחר כניסתו לתוקף של החוק. נדרש תחילה ובטרם נקיטת הליך משפטי בבית המשפט, לפנות להליך יישוב סכסוך (גישור) ביחידת הסיוע.
בד בבד, עם פתיחת הליך הגישור ביחידת הסיוע, קבע המחוקק כי על הצדדים לסכסוך, יחול עיכוב הליכים אוטמטי. עיכוב הליכים זה, משמעותו היא, כי אין באפשרות מי מהצדדים לנקוט בהליכים משפטיים האחד כנגד השני עד לסיומם של הליכי הגישור. למעט עניינים דחופים בהם התיר המחוקק פניה לבית המשפט המוסמך.
יש לציין כי היתר זה, הוא מעין טיפה בים. שכן, בעל הדין הנזקק לסיועו של בית המשפט, נדרש להגיש את בקשתו בידיים כבולות, בצורה תמציתית ולקונית. שאם לא כן, מסתכן הוא במחיקת בקשתו או בהטלת הוצאות.
בשל החלת החוק, עומס רב הוטל לפתחן של יחידות הסיוע. על כן, לא אחת נאלצו יחידות הסיוע לקבוע מועד רחוק לקיום פגישת המהו"ת (גישור), זאת על אף הקבוע בתקנות.
מצב דברים זה, הותיר את בעלי הדין אובדי עצות, כאשר מן הצד האחד נדרשים הם להמתין זמן ממושך עד לקיום פגישת הגישור ביחידת הסיוע. ואילו מן הצד השני, אין באפשרותם לנקוט בהליכים משפטיים בשל עיכוב ההליכים. מצב אשר יצר סחבת, חוסר אונים ועינוי לצדדים.
לאחרונה דן בית המשפט לענייני משפחה בסוגיה זו. כבוד השופט ארז שני, הורה בפסק דינו  על סיום  הליך יישוב הסכסוך ביחידת הסיוע  וביטול עיכוב ההליכים, זאת בשל קביעת מועד העולה על הקבוע בתקנות לקיום פגישת המהו"ת (גישור).
"דברו של זה לעניין המועדים ברור כשמש ואיש לא נתן ליחידת הסיוע היתר גורף אשר יכול להינתן רק על-ידי המחוקק, שלא לקיים את הוראות החוק.
ואולי טוב היינו עושים אם מראש, בכל מקרה של קביעת פגישה במועד רחוק לפי הוראות החוק, היינו "מגלים" לצדדים כי הם רשאים להגיש בקשה לסיום עיכוב ההליכים.
כך או אחרת, לדעתי, אין צורך להטריח את יחידת הסיוע בבקשות חוזרות ונשנות לקיצור התקופה, באין בידי יחידת הסיוע פנאי לעמוד בהוראות החוק.
לדעתי, המשמעות האמיתית של קביעת פגישת מהו"ת ראשונה מעבר ל- 45 הימים, כמוה כהמלצת יחידת הסיוע לקצר את עיכוב ההליכים, לבל תיפגע הזכות החוקתית של גישה לערכאות.
צריך להבין, כל עוד קיים עיכוב ההליכים, מוגבלת מאוד גישתו של בעל דין לערכאות. מדובר בבקשות מקוצרות, שתוקפן דרך כלל רק עד תום עיכוב ההליכים. בעל דין כזה, גם אם יגיש בקשה, יסתכלו בבקשות במשקפי החוק, תוך שיקול של אי שינוי המצב, כך שיתאפשר ניהול שיח, הבקשות תוגשנה ותיעננה בצורה תמציתית ומקוצרת וסעדים רחבי היקף שאינם מיידיים נמצאים, למעשה, מחוץ להישג ידו של בעל הדין.
המחוקק קבע 45 יום ובשום מקום לא נאמר כי יחידת הסיוע תהא רשאית להכפיל או לשלש את המועד, בשל שיקולים טכניים של עומס.
למעשה, מציב המצב את בתי-המשפט בפני בעיה נתונה ותפקידם של בתי-המשפט לספק פתרונות לבעיות ופתרונות אלה צריכים, בראש ובראשונה לציית לחוק אשר קבע המחוקק.
בנסיבות אלה, אם יחידת הסיוע איננה פנויה והסכסוך נותר בעינו, 100 ימים או יותר, אין מנוס אלא להבין כי מן הראוי לסיים את תקופת עיכוב ההליכים, כל אימת שנקבע מועד הועלה על 45 הימים ולראות את הודעת יחידת הסיוע בדבר המועד, כהסכמה אוטומטית לעיכוב ההליכים. "
 
מן העבר האחד, יש לציין, כי מטרתו ותכילתו של החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה חיובית. שכן, נועד הוא להסדיר עניינים הנובעים מיחסים שבין בני משפחה בדרכי שלום ונועם, מבלי לפתוח זה כנגד זה חזית של "מלחמה".
 
אך מן העבר השני, בנסיבות דברים אלו, ישנה תחושה כי תכליתו החיובית של החוק מתמוססת אל מול הכפייה של בעלי הדין בפתיחת הליך זה, לעיתים מול מי שאיננו מוכן להתגשר כלל. לא זו בלבד, יש ליתן משקל לסחבת והעינוי אשר נגרם לבעלי הדין בשל עיכוב ההליכים הנובע מהליך זה.
 
 
                                                                                                            אור בן חמו, עו"ד


Comments

Popular posts from this blog

THREE THE MAGIC NUMBER

THE NEW PROPERTY TAXATION IN ISRAEL By Shay Rosenberg* On October 22 nd , 2016, the Knesset (Israeli Parliament) approved the Economic Streamlining Law (legislation amendments for obtaining budget agendas for 2017-2018), in which a whole section was devoted for a new property taxation on individuals who own at the very least two and a half residential properties (249% ownership) within the state of Israel.             Israel is well known for its Startup Nation reputation, luring hundreds if not thousands of foreign investors worldwide. Yet Startup companies are not the only investing angle that the land of milk and honey has to offer. Recent years have revealed Israel to be a gold mine in the real-estate realm, enjoying an approximate 11% steady annual incline in property value and full investment return via rent, in some locals, within a period of just a few years.         ...

BACK TO THE (LEGAL) FUTURE

POSSIBLE LEGAL RAMIFICATIONS IN LIEU OF THE AUTONOMOUS CARS By Shay Rosenberg* One of the benefits of being an attorney who is also married to attorney, is the legal discussions that come up every once in a while, usually in a desperate attempt by my wife to outsmart me with regards to some legal issue that I failed to notice or pay any heed to. It almost became a weekly ritual during our lives, in which my wife believes that she will finally have me cornered, when I prove to her time and time again that today will not be that day. This ritual ended a few days ago, when my wife brought up an intriguing legal question, for which, I must confess, I had no definitive answer, but only a speculative one. I of course will protect my honor by explaining that the issue she brought up had not yet fully formulated in society’s everyday life, and therefore no real attention should have been vested in the matter, but that would be wrong, since the subject is on society’s doorstep, and s...

ISRAELI LABOR LAW PAIN

MERGING SAFELY WITH THE ISRAELI BUSINESS ARENA By Shay Rosenberg * “Are Israeli and American law and legal system even similar?” Often that is the line that surfaces whenever the person who is sitting in front of me learns that I dabble both within the Israeli halls of justice, as well as within the American ones.             When it comes to Israeli law, American clients need more attention , I once said to one of my clients, an American real-estate investor who had started an Israeli corporation with the purpose of locating and purchasing lucrative real-estate assets in the Holy Land. His look of distain, which insinuated that I was discriminating between American and Israeli clients, as if implying that American clients are not as savvy as Israeli ones, made me realize how unaware is the average American businessman to the complexity which surrounds Israeli law. Today, I am not ashamed to admit that our firm ...